ויסות רגשי והפרעת קשב וריכוז

 ויסות רגשי הוא יכולתו של הילד לנתב ולאזן את רגשותיו בהתאם למצב נתון בו הוא נמצא. הויסות הרגשי מתפתח לכל אורך שנות הילדות והוא מהווה משימה חשובה במעלה בהתפתחות הילד. 

קושי בהשגת ויסות רגשי תקין, יבוא לידי ביטוי בקשיים חברתיים, רגשיים וקוגנטיבים. זאת מכיוון שילד בעל קושי זה, נמצא בעל עוררות גבוה של רגשות- דבר היכול להוביל לזעם וכעסים מוגברים שלא מותאמים לסיטואציה ואף חוסר שליטה בעצמו ובתגובותיו. מנגד יהיו ילדים שיסבלו מקהות רגשית, שתבטא באדישות לסביבה.  

אחת הדוגמאות הבולטות לקושי בויסות רגשי הם ילדים שהחלו לדבר בגיל מאוחר, והם עדיין חסרי יכולת ביטוי מול מצבים שונים בעולמם. כתוצאה מכך סף התסכול יעלה עד לכדי אלימות. כאמור ישנם הילדים שיגיבו ללא פרופורציה לאירוע מינורי וזניח, לעומתם ילדים שיהיו חסרי תגובה וחסרי יחס לאירוע בעל משמעות. הפרעת קשב וריכוז גורמת לילד קשיים רבים בתכנון, בהערכה ובניהול הבחירה, לכן כשמופיעה הפרעת קשב וריכוז יחד עם קושי בויסות הרגשי יכולים להיווצר שני מצבי תגובה עיקריים: 

• תגובה ספירלית- רצפי תגובה רגשיים בסיטואציות שונות עד לכעס בלתי נשלט, התפרצויות.
• המנעות קוגנטיבית- מצבים בהם תהיה הימנעות מסיטואציות לא נוחות הדורשות התמודדות או נסיגה של הילד לאחור.

המלצותיי הם מניסיון אישי, אקדמי ומקצועי, ויכולה בהחלט להיות המלצה שתתאים יותר או פחות בהתאם לילד. ההמלצות נכתבו בתמציתיות יתרה.

1. עד יעבור זעם- לא מדברים עם הילד בעת האירוע על האירוע. חכו שהאירוע הסתיים, ואז תדברו איתו, תעזרו לו לראות מה הוא חשב שיקרה ומה קרה באמת. לשאול אותו האם קרה מה שהוא חשב שיקר? תבנו יחד 2. תרחישים- מה היה קורה אם הייתי מתנהג כך? כאן אנחנו בעצם עוזרים לו לבחון את מחשבותיו ולבדוק את המחשבות האוטומטיות שלו. לדובב את 3. רגשותיו של הילד- אני רואה שאתה כועס, אני רואה שרצית ש.. וזה לא יצא כמו שציפית, אני רואה שאתה מאוכזב... לא להגיד בשום אופן "אל תבכה כמו תינוק" או "איזה שטויות" או "ממה אתה עושה עניין". תנו לגיטימציה לרגשותיו ותחושותיו. 

4. רגשות מדוברות- ככל שאנחנו נדבר רגשות, כך הילד שלנו יפתח את רגשותיו וילמד לדבר אותם בעצמו. כתוצאה מכך בטחונו האישי יעלה ובהלימה גם ויסות רגשותיו. דברו לעצמכם, דברו לבן או בת הזוג, דברו לילד עצמו, דברו עם מישהו בטלפון ותכללו רגשות בשיח. 

5. תיווך- לשים לב אם הילד שלנו נמנע מפעילויות או סיטואציות שונות במשפחה המורחבת, טיולים בכיתה ועוד. ככל הנראה הם מרגישים לבד במצבים בהם הם לא מצליחים להשתלב. חשוב שנהיה עבורם גורם מתווך, לפחות בהתחלה. 

6. לעזור לילד להגיע לתובנות קוגנטיביות- כלומר שהוא יבין איפה הוא מתקשה להגיב בצורה רציונלית, או מה מעורר את תגובתו. כך נמפה את המוקדים הבעייתיים עבורו. במילים אחרות בידקו עם הילד מאילו מצבים, לפחות בהתחלה, כדאי ממש להימנע. ככה ניצור פחות תסכול ונגביר מקרים של הצלחות כשהילד כן מצליח להגיב כראוי, ללא התפרצות ו\או מביע רגש חזקו אותו על כך. כתוצאה מכך יגבר הבטחון העצמי. הוא יודע כבר מה לא נכון... כשהוא עושה נכון חזקו אותו כ"כ שהוא יפנים מה כן נכון. מיצאו יחד טכניקות אישיות שמרגיעות את הילד. עיזרו לו למצוא מה מרגיע אותו. סכמו בינכם על מילת קסם רגע לפני שהפיצוץ עומד להגיע. אם הילד לא מצליח למצוא נסו כל מיני טכניקות עד שתמצאו את זו שנכונה לו. לקפוץ בטרמפולינה, לשתות שתי כוסות מים קרים, ללכת לחדר להתאגרף על הכרית לספור עד 10 מהסוף להתחלה כללים, חוקים וגבולות- בכל בית יש את סט הכללים והגבולות שההורים החליטו עליו. אפשר להרגיש תסכול נוראי, אבל אי אפשר להוציא אותו על האח הקטן. אפשר להרגיש כעס, אבל אי אפשר לשבור את הפלאפון. ישנן דרכים שהן לא לגיטימיות ולא מקובלות כלל. 

7. דוגמא אישית- בלעדינו הילדים לא יכולים. מה שנראה להם (באמצעות ההתנהגות שלנו) זה מה שהם יספגו. הם סופגים את מה שהם רואים בנו ואינם סופגים כמעט כלום ממה שאנחנו מדברים איתם.

.