תרכיבו את משקפי ה-ADHD של הילדים שלכם

הרבה פעמים ילד קש"ר בעל נטייה לפסימיות, פחד ולא מעט ילדים מדווחים גם על חרדה. למה זה קורה?

ילד קש"ר מרגיש שהוא תמיד במאבק, בבית עם האחים, בבית עם ההורים, בכיתה, במגרש הכדורגל או במפגש עם חברות. הרבה פעמים המאבק מתרחש עם עצמו! גם אם אנחנו לא כ"כ מבינים על מה המהומה, אלו תחושותיו ורגשותיו.

אם נהיה רגע בעיניים אובייקטיביות, ונרכיב את משקפי ה-ADHD, נראה מאמץ בכיתה לא לזוז יותר מידי, להקשיב ולא לאבד את חוט המחשבה, נראה מאמץ בחצר בבית הספר, לא לריב, לוותר, לשמור על הידיים. המאבק מוצג כאילו הוא מול הסביבה, אך זה ממש לא רק! המאבק מתרחש בכל רגע נתון מול עצמו: מול עצמו בבית עם האחים וההורים ואפילו בהתארגנות שלו לבית הספר. המאבק קורה כשהוא אומר לעצמו לא להתפרץ כשהמורה מדברת והוא שוב מתפרץ ומתבאס על עצמו. 

המאבק קורה כשהוא שם לב לחוסר צדק והוא יודע שהוא לא יכול לתקן את העולם, אבל אין לו יכולת להתאפק ולשתוק.ואז אחרי כ"כ הרבה התאפקויות כאלו, ההתפרצות מגיעה ואנחנו לא מבינים מה קרה. רגע, עדיין אל תסירו את משקפי ה-ADHD.. 

עכשיו בזמן ההתפרצות הילד מרגיש שלא רואים אותו ואפילו לא רואה. הרבה פעמים הוא יתבטא "ראיתי שחור בעיניים" או "לא הצלחתי לראות מה אני עושה". בנוסף לכל, הוא מרגיש בודד ולבד.

מה אנחנו יכולים לעשות עבורו?

1. להיות איתו- שלא ירגיש שהוא לבד. להיות איתו פיזית במגע, דיבור או רק בנוכחות. מה שמתאים לילד אחר לא בהכרח מתאים לילד שלכם.

.2. ללמד אותו שלכל מאבק כזה יש מחשבות לפני, תוך כדי ואחרי- ללמד אותו שהבחירה מה לחשוב היא שלו. לעזור לו לדבר עם המחשבות הללו.

3. ללכת איתו לאט לאט! לחץ לא יעזור, אלא יחמיר את המצב.

4. להזכיר לעצמנו ולהזכיר לו שמחר יום חדש